ליצור סרט אנימציה זה לא מעט עבודה. לצייר, לארגן מוסיקה, דיבוב, לכתוב את התסריט והכין סטורי-בורד שמתאים את התסריט לאנימציה עצמה. זה הרי לא מישהו שסתם עומד ומברבר. מדובר בשעות, ימים, שבועות של עבודה. זה דורש השקעה. זה דורש להאמין בזה שאתה מבזבז את הזמן שלך על משהו ששווה את זה. אי אפשר לעשות את זה כלאחר יד.
ועדיין, מדי פעם, באופן מופלא וחסר כל היגיון, אתה יכול לגלות סרט אנימציה כל כך מטורף ולא קוהרנטי, כל כך מוזר, שלא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות שמישהו נשאר באותו מצב תודעתי לאורך כל היצירה שלו.
ואתה חייב, פשוט חייב, להוריד את הכובע. מישהו הצליח לקחת את הטירוף צעד אחד גדול קדימה.
אני מדבר על הסרטים של ג'ייסון סטיל.
אוקי. הנה משהו יחסית נורמלי בתור התחלה. ראיון עבודה.
יש שיגידו "משעשע". יש שיגידו "על גבול הבלתי שפוי".
אז זה כלום. אפשר בקלות לעבור את גבול הבלתי שפוי ולהשאיר אותו הרבה מאחורינו.
סטיל יוצר סרטים שבהם אנשים (או יצורים אחרים) רגילים ומודעים לעצמם לגמרי, נקלעים לעולמות הזויים ברמה שרק כמות גדולה מאוד של עשבים מסוג מסוים יכולה לספק.
חלק מהסרטים אלימים באופן מעורר חוסר נוחות, אבל חלק, בעיקר המאוחרים יותר, והמושקעים יותר, הם סתם דפוקים בראש.
וכך, לצד סרטים על למות עם כובעים שהורגים (או הורגות?) בני אדם, ובחורים שמגיעים לראיון עבודה ומקבלים משימה מזאוס, מככב גם צ'רלי חד הקרן.
צ'רלי הוא חד קרן מעט ציני, שמעדיף לישון או לשבת ולבהות בטלויזיה, אבל מקבל בכל פרק ביקור משני חדי קרן מטורפים, והם, אה, עושים דברים ביחד. אני מתקשה לתאר את זה אחרת.
אני לא מבין איך לא נתקלתי בזה עד היום.
או שתאהבו את זה או שתשנאו את זה. זוהי אזהרה.
הפרק הראשון עוד טיפה חלש, לטעמי, אבל בשני הבאים, באמת, זה כבר נעשה, כלומר, הו…
צ'רלי חד הקרן – פרק ראשון
צ'רלי חד הקרן- פרק שני
צ'רלי חד הקרן – פרק שלישי
רינג רינג – הלוואו!
