אַבָּא וְגַלְיָה יוֹשְׁבִים עַל חוֹף הַיָּם. גַּלְיָה שׁוֹאֶלֶת אֶת אַבָּא הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת.
אֵיפהֹ נִגְמָר הַיָּם וְאֵיפהֹ נִמְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ אַחֲרֵי שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת וְאֵיפהֹ הָאִישׁ עִם הָאַרְטִיקִים
וְאֵיפהֹ וְאֵיפהֹ וְאֵיפהֹ. הֲרֵי אִם  לא תִּשְׁאַל, אֵיך תֵּדַע?
וְאָז גַּם לְאַבָּא יֵשׁ שְׁאֵלָה. הַכֹּל כָּל כָּך יָפֶה סְבִיבָם. נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַיֹּפִי לא נִגְמָר.
וּבְכָל זֹאת, אֵיפֹה אֵין יֹפִי?
גַּלְיָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁזּוֹ שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה מְאוֹד, אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא מְנַסָּה לַעֲנוֹת, הִיא מְגַלָּה
שֶׁזֹּאת לא הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה.
הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם יֹפִי?
סֵפֶר חָכָם וּמְרַגֵּשׁ עַל הַחִפּוּשׂ הַחִיצוֹנִי וְהַפְּנִימִי אַחַר נְקֻדּוֹת שֶׁל יֹפִי וְשֶׁל אוֹר.