מחקרים מדעיים הם עסק רציני.
הם דורשים דיוק, תשומת לב לפרטים ואובייקטיביות . וגם אחרי שביצעת את כל הבדיקות והבדיקות החוזרות, המבחנים הכפולים וניתוחי המידע, אתה צריך לעבוד קשה על הצגת התוצאות ואז לפרסם אותן לביקורתם של הקולגות ברחבי העולם. לפעמים הם יקבלו את התיאוריה שלך, לפעמים הם יערערו על התוצאות וימצאו פגם בהליך שביצעת, לפעמים הם יבטלו אותך בהינף יד ולפעמים הם יתקפו אותך על חוסר מקצועיות, שמרנות או סתם דברים שלא מוצאים חן בעיניהם. לפעמים הם ימליצו עליך לפרס נובל.
ולפעמים הם ימליצו עליך לפרס איג נובל.
איג נובל (Ig Nobel) הינו האח קטן והממזרי של פרס הנובל.
להבדיל מאחיו הגדול המכובד והמעונב, האיג נובל מוענק למחקרים, המצאות והישגים שנמצאים בצד המשעשע יותר של הספקטרום המדעי. זה לא אומר שהם פחות מדעיים, לפעמים להפך.
Improbable Research, הארגון שעומד מאחורי חלוקת הפרס (ומוציא גם מגזין בשם Annals of Improbable Research) מגדיר את הפרס ככזה שמוקדש להישגים מדעיים שגורמים לך לצחוק ואז גורמים לך לחשוב.
הזוכים מוכרזים פעם בשנה והפרסים מחולקים בטקס באוניברסיטת הרווארד שגם מועבר בשידור חי באינטרנט. לעיתים זוכי פרס נובל "אמיתיים" הם אלו שמתכבדים להעניק את הפרס. לזוכים יש אמנם רק 60 שניות לשאת את נאום התודה שלהם, אבל חלקם מעבירים הרצאה קצרה על התגליות שלהם באירוע נפרד בשבת שאחרי הטקס. בכל שנה מוגשות יותר מ-9000 מועמדויות חדשות (שמצטרפות למועמדויות משנים שעברו) ובסופו של דבר נבחרים הזוכים בעשר קטגוריות.
ההמלצה היא, אגב, שלמרות שזה אפשרי ומותר, עדיף לא להציג מועמדות בשביל עצמך.
פרסי איג נובל מחולקים מאז 1991. מעבר על רשימת הזוכים לאורך השנים מגלה מגוון גדול ומעורר מחשבה של נושאים, מחקרים והישגים.
אמנם נראה שהפרסים בשנים הראשונות הוענקו הרבה מאוד פעמים בשביל להגחיך או לצחוק על נושאים מסוימים (כמו פרס בכלכלה לממציא מניות הזבל, פרס איג נובל לשלום לממציא פצצת המימן או פרס במתמטיקה לאדם שחישב את הסיכוי שמיכאל גורבצ'וב הוא האנטיכריסט. ההגדרה לזכייה באיג נובל הייתה בהתחלה "תגליות שאי אפשר או שעדיף לא לשחזר") אבל כל שמתקדמות השנים – אולי כי הטקס הלך ותפס תאוצה – ניתן למצוא עוד ועוד זוכים שבאמת עומדים בהגדרה הרכה יותר, שלמעלה. דברים שגורמים לך לצחוק, ואז להרהר מעט.
אז הנה כמה מהזוכים בשנים האחרונות, עם לינקים (כשאפשר) למחקרים, התגליות וההמצאות שלהם. את הרשימה המלאה ניתן למצוא כאן.
לן פישר זכה ב-1999 באיג נובל בפיסיקה לאחר שמצא את הדרך האופטימלית לטבול ביסקוויט בתה . הוא גם כתב על זה ספר אחר כך.- אוהבי הגלידה שבכם ישמחו לגלות שב-2007, חוקר יפני זכה בפרס בתחום הכימיה על כך שגילה את הדרך למצות ונילין – התרכובת האורגנית שנמצאת בצמח הווניל ושאחראית לריח ולטעם שלו – מתוך חרא של פרות. הוא גם זכה שחנות גלידות מקומית תקרא לגלידה חדשה על שמו, לכבוד קבלת הפרס (הם השתמשו בחומרים רגילים בשביל הטעם, ככל שידוע לי).
- בשנת 2009 זכו בפרס האיג נובל בכימיה שלושה מדענים ממקסיקו שהראו שניתן לייצר יהלומים מנוזל. ספציפית מטקילה.
- נוכחות ישראלית ב-2006 נרשמה כאשר רופאים ממרכז רפואי בני ציון בחיפה זכו בפרס בתחום הרפואה על דוח שהוציאו על אחד המקרים בו טיפלו ואשר נקרא (בתרגום חופשי) "הפסקת התקף שיהוקים עקשני בעזרת מסז' רקטלי דיגיטלי".
- שנה לפני כן, ב-2005, זכה בפרס בתחום הרפואה ממציא אמריקאי שהמציא אשכים מלאכותיים לכלבים (ואשר ניתן להשיג בגדלים שונים וברמות מוצקות שונות).
- שלושה ממציאים מארה"ב זכו ב-2009 בפרס על המצאה חזיית חירום – חזייה אשר בעת הצורך ניתן להפוך למסכה שתגן על הפנים. סליחה, לשתי מסכות.
- ב-2004 זכה קיס מוליקר בפרס לאחר פרסם את המקרה המתועד הראשון של נקרופיליה הומוסקסואלית אצל ברווזים. (תשע שנים אחר כך, אגב, הוא העביר על זה הרצאה ב-TED)
- מקרה קלאסי של פרס מוצדק שנוגע לכולנו הוא ג'ון פרי מארה"ב שזכה ב-2011 בפרס איג נובל לספרות על מאמר שכתב ושבו הסביר איך להשתמש בדחיינות בכדי להספיק יותר דברים (בגדול – תמיד לעבוד על משהו חשוב ולהשתמש בו בכדי לדחות משהו חשוב יותר).
- חוקר באוניברסיטת סידני זכה בפרס ב-2004 על מחקר שבו בדק לעומק את תופעת האספות המוך בפופיק. (אם חשוב לכם לדעת – קבוצת הסיכון הגבוהה ביותר הינה, מסתבר, גברים מבוגרים שעירים עם פופיק שקוע)
- באק ווימר בקולורדו זכה בפרס בתחום הביולוגיה ב-2001 לאחר שהמציא תחתונים עם פילטר אשר מסנן גזים לפני שהם יוצאים החוצה, לאוויר העולם.
- בפרס בתחום הרפואה ב-2009 זכה מחקר שהראה שתרופות פלסבו יקרות עוזרות יותר מאשר תרופות פלסבו זולות. ותחשבו על זה.
- בתחום הכלכלה ב-2009 זכו שלושה חוקרים בארצות הברית שהראו שרקדניות חיק (lap dancers, נו) מרוויחות טיפים גבוהים יותר בימים שבהם הן מבייצות.
- בתחום התעופה, זכו ב-2007 מספר חוקרים מארגנטינה שהראו שויאגרה עוזרת להתמודדות עם יעפת (ג'ט-לג) אצל אוגרים.
- בהקשר דומה, מחקר מפתיע שזכה בפרס הרפואה ב-2013 היה מחקר שהראה שהאזנה לאופרה עוזרת להחלמה אצל הנבדקים שעברו השתלת לב. חלק מהמושתלים נחשפו לאופרה (לה טראוויטה), חלק למוסיקה קלאסית (מוצרט) וחלק ל"מוסיקת עולם". קבוצה אחרת נחשפה פשוט לצליל בודד שהושמע ברצף. אלו ששמעו אופרה או את מוצרט הגיבו טוב יותר להשתלה מאשר אלו ששמעו סתם צלילים או מוזיקת עולם. אה, וכל הנבדקים היו עכברים.
- זוכי פרס הפיסיקה ב-2011 (אם כי יתכן שאפשר גם להחשיב זאת כפרס בתחום הביולוגיה) בדקו מדוע זורקי דיסקוס מרגישים סחרחורת (אבל זורקי פטיש לא).
- ראש עיריית וילנה זכה בפרס נובל לשלום ב-2011 על האופן שבו הראה פתרון לבעיית מכוניות היוקרה שחונות באופן לא חוקי ברחובות העיר – ע"י כך שדרס אותן עם נגמ"ש. (וידיאו)
- וב-2010 זכו שלושה חוקרים בפרס האיג נובל לשלום לאחר שהראו שכאשר אנחנו מקללים, אנחנו באמת מרגישים פחות כאב.
- בשנת 2006 זכו ארבעה חוקרים בפרס על מחקר (שכלל ניסויים) ושבדק מדוע בני אדם לא אוהבים את הרעש של ציפורניים שמגרדות לוח.
- שלושה חוקרים מטולוז, שברו את ליבם של אוהבי חתולים וזכו בפרס בתחום הביולוגיה ב-2008 כאשר גילו שפרעושים שחיים על כלבים קופצים גבוה יותר מפרעושים שגרים על חתולים.
- בפרס הכימיה ב-2011 זכו שבעה חוקרים יפנים שבדקו מה רמת ריח הוואסבי שצריך להיות באוויר כך שאנשים יתעוררו מהסרחון. לאחר מכן הם המציאו והוציאו פטנט על מערכת אזעקה שמשתמשת בריח בשביל להעיר אנשים בעת חירום.
- אם אתם דוגלים ב"כלל חמש השניות" (לגבי אוכל שנופל על הרצפה), תשמחו לדעת שכבר ב-2004 זכתה ג'יליאן קלארק בפרס על מחקרה שבדק האם הכלל הזה אכן נכון.(התשובה, בגדול – לא).
- והזוכים בפרס הארכיאולוגיה בדקו את האופן שבו עצמות מתמוססות (או לא) במערכת העיכול האנושית. השיטה – לאכול חדף מת (בלי ללעוס!) ואז לחכות ולבדוק (ביסודיות) מה יוצא.
- נשיא בלרוס ומשטרת בלרוס זכו יחד ביחס בפרס איג נובל לשלום. הנשיא, על כך שחוקק חוק שאוסר למחוא כפיים ברשות הרבים, והמשטרה על כך שעצרו אדם בעל יד אחת, בטענה שעבר על החוק הזה.
בתחום ההסתברות, זוכי הפרס ב-2013 הראו שככל שפרה שוכבת זמן רב יותר, הסיכוי שהיא תקום עולה. אבל מהצד השני, כאשר פרה עומדת, הרבה יותר מסובך להעריך מתי היא תשכב שוב.- ואם אנחנו כבר מדברים על פרות – שני מדענים מניוקאסל זכו ב-2009 בפרס לאחר שהראו שפרות עם שם נותנות יותר חלב מפרות ללא שם.
- שלוחה של חיל האוויר האמריקאי זכתה בפרס האיג נובל לשלום על פיתוח (תיאורטי לפחות) של סוג חדש של פצצה כימית – "פצצה עליזה" – אשר משחררת לאוויר חומרים שגורמים לחיילי האויב להמשך מינית אחד לשני.
- זוכי פרס הפסיכולוגיה ב-2012 הראו שכיוון שרובנו מדמיינים מספרים על קו כאשר הנמוכים יותר נמצאים בצד שמאל והגדולים יותר נמצאים בצד ימין, אנשים נוטים להעריך דברים כקטנים יותר כאשר הם עומדים עם נטיה קלה שמאלה. המחקר הספציפי דיבר על הערכת גודלו של מגדל אייפל, אגב.
- בפרס האיג נובל לספרות בשנת 2012 זכה המשרד לדין וחשבון כללי של ארצות הברית על חיבור דוח על דוחות שעוסקים בדוחות (ואשר המלצתו הייתה הכנת דוח על דוח על דוחות שעוסקים בדוחות).
- זוג חוקרים זכו ב- 2012 בפרס על מחקרם שבדק מדוע ולמה נשפך לנו הקפה כשאנחנו הולכים איתו (כולל בדיקה של מהירות הליכה שונות, כמויות קפה וגדלי כוס).
- שני חוקרים אוסטרלים זכו ב-2006 באיג נובל במתמטיקה על חישוב מספר הפעמים שיש לצלם קבוצת אנשים בשביל לוודא (כמעט) שאף אחד לא נתפס כשעיניו עצומות.
- בפרס הרפואה ב-2011 זכו החוקרים שהראו איך אופן קבלת ההחלטות שלנו משתנה כאשר אנחנו ממש ממש צריכים להשתין.
- היזמים שמאחורי "העוקץ הניגרי" זכו ב-2005 בפרס האיג נובל לספרות על השימוש באימייל להפצת סיפורים קצרים ברחבי העולם כולו.
- שני חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין זכו בפרס בתחום הכימיה לאחר שבדקו, בעזרת ניסוי, האם בני אדם שוחים מהם יותר במים או בסירופ.
- בתחום הטכנולוגיה, זכה ב-2001 ג'ון קאוג מאוסטרליה על כך שבאותה שנה עשה את מה שאיש לא חשב עליו לפניו והוציא פטנט על הגלגל.
- בשנת 2000, זכו מספר חוקרים מפיזה וסאן דייגו בפרס האיג נובל לכימיה כשהוכיחו שלפחות מהבחינה הכימית אי אפשר להבדיל בין אהבה רומנטית לבין מקרה חמור של הפרעה טורדנית כפייתית. (א-הא!)
- זוכי הפרס בפסיכולוגיה לשנת 2013 הראו את הקשר בין אלכוהול לבטחון עצמי – אנשים ששותים יותר אלכוהול, נוטים יותר להאמין שהם נראים טוב. ויותר מזה – אם נותנים לאנשים לשתות משהו ואז לשאת נאום מול קהל, אלו שיאמינו שהם קיבלו משקה אלכוהולי ירגישו שהם העבירו נאום טוב יותר ושנון יותר (למרות שבפועל, זה לאו דווקא ככה).
- אם אתם אוהבים לאכול דגי הרינג, תשמחו לגלות שבשנת 2004 זכה באיג נובל לביולוגיה מחקר שהראה שדגי הרינג מתקשרים בעזרת פלוצים.
- ולסיכום, אלו מכם שמחכים לקידום בעבודה – שלושה חוקרים מאיטליה זכו ב-2010 בפרס בנושא הניהול כאשר הראו (מתמטית) שהצורה הטובה ביותר לנהל כוח אדם מבחינת טובת הארגון, זה לקדם אנשים באופן רנדומלי…
