פרומפט

כתוב לי סיפור קצר ומרגש על קוף. על הסיפור להיות כתוב בגוף שלישי אבל לגרום לנו להזדהות עם הקוף. כתוב בשפה לירית אך רזה, מלאת יופי אבל לא שברירית מדי. השתמש באירוניה פה ושם, ברסיסי סרקזם, ובהרבה אמפתיה אבל ללא קיטש.
כלול בסיפור סצנה שבה הקוף עומד מול המראה בביתו ומתכונן לפגישה החשובה. שלב בסצנה הזו זכרונות של הקוף על ילדותו בתור קופיף, תאר את הדירה הקטנה שבה הוא גר כבר חודשים, ואת מערכות היחסים שלו עם שכניו – חלקם נחמדים, חלקם פחות, חלקם מקבלים אותו כמו שהוא וחלקם עדיין לא משלימים עם העובדה שיש קוף בבניין.
תאר את תכונותיו של הקוף בעזרת הפעולות שהוא מבצע כחלק מההכנה שלו לפגישה – את התקווה שלו להצליח, את החשש שלו להשאר באותו המקום, את החלום שלו. הראה את הקשר הרגשי שלו לאחיו הקופים בעזרת פעולות פשוטות שמספרות לנו על העבר שלו איתם. המנע מדיאלוג פנימי מוגזם ואל תגרום לקוף לדבר למראה, פשוט תראה לנו את תכונותיו דרך המעשים שהוא עושה.
משם, עבור לסצנה המרכזית, שבה הקוף יושב מול מישהו ומנסה לשכנע אותו להוציא לאור ספר. זה יכול להיות סוכן או מוציא לאור או משהו כזה. הסוכן הינו בעל ביטחון עצמי. הוא מדבר במשפטים קצרים וחדים. הוא איש עסקים, לא איש תרבות במלוא מובן המילה והקוף שלנו חושש שהוא יאמר את הדבר הלא נכון ולפעמים חושב קצת לפני מה שהוא אומר, מסביר ולפמים נקטע, מגמגם קצת אבל לא מוותר. תאר את בית הקפה בו הם יושבים, את האינטראקציה שלהם עם המלצרית, את האופן שבו העלים של העצים ברחוב מסיחים את דעתו של הקוף כל הזמן.
הסצנה הזו מורכבת בעיקר מדיאלוג. הקוף שלנו הוא נציג, נציג של קבוצת קופים שלמה. הוא מסביר שמדובר בתאגיד. תאגיד של אינסוף קופים שיושבים עם אינסוף מכונות כתיבה במחסן אינסופי אי שם מתחת לאדמה. הוא מגיש לסוכן את מה שהם הצליחו לכתוב. “המלט” כתוב על העמוד הראשון. הקוף מסתכל על הסוכן בציפייה. הסוכן לא בטוח איך להגיב. לא בטוח שיש מה לעשות עם זה. אבל זה המלט, המלט שכתבו אינסוף קופים על אינסוף מכונות כתיבה! כן, אבל הוא בדיוק כמו ההמלט המקורי. מי שקורא לא יודע שכתבו את זה קופים, למי שקורא לא אכפת שכתבו את זה קופים, ואת זה כבר כתבו. אבל כל השנים האלה, כולם רצו שנכתוב את המלט. אולי, אבל אין לי מה לעשות עם המלט. אוי. כן. אוי. יש לכם אולי דברים אחרים שכתבתם? אנחנו די התרכזנו בקטע השייקספירי. יש לנו כמה יצירות אחרות אבל לרוב זה אותו דבר – שכ#$T”“”‘רT#$$ET3/“’#@Sערעפ”“’ וכאלה. אני לא בטוח שזה יעבוד. אני חושש שאנחנו נצטרך מילים אמיתות. החבר’ה מאוד אוהבים ללחוץ על המקש עם ה “”“”“” משום מה. אינסוף קופים ולא הבאת עוד משהו? עוד לא עבר אינסוף זמן.
כתוב עליהם קצת מנקודת מבטה של המלצרית. העלים בחוץ זזים עוד קצת. הקוף מגרד בראשו. יש דברים ראשוניים, כותרות שלא בטוח שייצא מהם משהו. למה לא בטוח, ענייני השראה? לא, זה יותר עניינים של סטטיסטיקה. מותחן על עמוד חשמל שמנסה לעצור רצח, ממואר פילוסופי מנקודת מבט של גרעין של מישמש, רומן בין כלב פקינז עם עבר טראומטי ובקבוק קולה, דברים שאני לא בטוח שיהיו מסחריים או שלא יסתיימו בסוף במשהו כמו ט&5&&וו”“2@D$%$%SE$^#$T#ון. אני מצטער. אני אבדוק. אני אשאל. אולי מישהו כתב סיפור קצר, משהו שיהיה הגיוני אחרי שנוציא את כל ה “”“”“”“.
הקוף חוזר לביתו, שקט. הסוכן אמר שישלם על הקפה. המלצרית וכל היושבים בקפה מלווים אותו במבטם. תאר את הייאוש של הקוף בדרכו הביתה. התמקד באפשרויות שהוא מנסה להעלות בדעתו כדי לפתור את המצב, הדהד דברים שקרו בסצנה הראשונה באופן שייתן להם משמעות חדשה. תאר את אחד מהשכנים הפחות נחמדים רואה את הקוף חוזר לביתו ומשנה את דעתו עליו לטובה. גרום לנו לאהוב את הקוף ולהזדהות איתו. גם אנחנו יושבים אינסוף זמן מול אינסוף מקלדות.
הקוף חזר לדירתו. בקרוב יאלץ לחזור לחבריו ולספר להם שאמנם הצליחו לכתוב את “המלט” אבל הוא כנראה לא יפורסם. הקוף יישב מול המחשב ויתלבט איך לנסח את מה שיספר להם.
הקוף יכתוב פרומפט לשירות הבינה המלאכותית המועדף עליו.
כתוב את הפרומפט שהקוף יכתוב.
וודא שהוא לא כותב בטעות, מתוך הרגל , “”“”“”“”“.