מה זאת אומרת "איך המצאת על זה"? למה אנשים מתפלאים כשמישהו חושב על משהו מוזר או קסום או מופלא? למה סיפורים ודמיון נחשבים כל כך יוצאי דופן?
השאלה הנכונה היא "איך לא חשבת על זה?" הדמיון משולח הרסן הוא מה שמפריד בינינו לבין החיות. איך אפשר בלעדיו?
איך אפשר לעבור מול הבחורה הזו במעבר החציה ולא לדמיין לעצמך איך היא תישמע כשתצחיק אותה, לראות ציפור עפה ולא לדמיין איך היא עוקבת אחרינו במסגרת מחקר של ציפורים על נדידת בני האדם, לראות קבצן בפינת רחוב ולא לדמיין שהוא איש עסקים גדול שמנסה ללמד את עצמו ענווה, לראות פרפר חולף לידך ולא לדמיין שהוא שומר הראש האישי שלך שיטגן בלייזר כל מי שינסה לפגוע בך?
איך אפשר אחרת?
טומג'ין דוראן הוא יוצר סרטים מלונדון. את הסרט הזה יצר בעזרת טלפון סלולרי במסגרת תחרות סרטים של נוקיה.
אני מודה, יתכן שהוא טיפה ארוך, אבל הוא מראה איך ילד וקופסת קרטון יכולים להיות עולם שלם והוא מבהיר נקודה שכולנו לפעמים שוכחים כשאנחנו גדלים – דמיון איננה יכולת נרכשת, אלא יכולת מולדת.
במקרים הפחות טובים, זו אולי יכולת נשכחת.
אבל הקסם לא אצור בתוך שרביטים, אלא בסתם חשיבה "מחוץ לקופסא".