מסע לפליסיורה
יש מספר מקומות שאתה מרגיש שאתה חייב להיות בהם ולו רק בכדי שתוכל לסמן "וי". פליסיורה הינו אחד מהמקומות הללו.
להיות – סרט אנימציה קנדי קצר מ-1990
אח, האינטרנט. לפני משהו כמו עשרים שנה, ואני נער (אפילו ילד, אם תרצו), צפיתי במקרה בטלוויזיה בסרטון אנימציה קצר של עשר דקות שנתקע במוחי. מצאתי את עצמי חושב עליו שוב…
לפרק את הדיסוננס
כמה מילים אישיות על מעמד האישה ביהדות, על הקושי הפנימי שהוא מייצר ועל האל השונא שקרים.
אז למה זה כל כך קשה לכתוב?
"אז למה באמת זה כל כך קשה לכתוב?" שאל אותו הכתב. הם ישבו בבית הקפה המעט רועש מדי, מכשיר ההקלטה הקטן מונח על שולחן בלי יומרות, והבחור עם הסוודר שבדיוק הוציא ספר, תהה בשניות הראשונות למה הוא התכוון.
עצות לעצמי הצעיר
תמיד אנחנו אומרים לעצמנו על דברים מסוימים ש"חבל שלא ידענו אותם כשהיינו קטנים". אז הנה, כמה פרטי מידע ועצות שלמדת לאורך הדרך, מוגשים לך מראש. אני מקווה שהם יגיעו אליך.
סיפור חיי האלטרנטיבי
השבוע, ביום שני, אציין 32 אביבים. אני חושב שאולי הגיע הזמן לספר קצת עצמי, מעט יותר מאשר במידע שב"אודות".
הכי קרוב ללעוף
בטופס ההסכמה שעליו אתה חותם אתה פחות או יותר אומר שאתה יודע שאתה יכול למות מזה. אתה מודע לסיכון הזה, אתה מודע לסיכון ההוא, אתה מודע לזה שהפעילות הינה מסוכנת, וכו' וכד' וכו'. הכי חשוב, הטופס מזכיר לך, אתה צריך להרים רגליים בסוף. לא תרים רגליים, ותשבור אותן – אנחנו לא אחראים. חתמת.
Blogging 101
זהו הפוסט ה-101 של "נקודתיים". פספסתי את "חגיגות הפוסט המאה". בוזבזו ככה סתם על חד קרן. קורה.