לראות את הצלילים

כל מי שעסק אי פעם בנגינה ולמד לקרוא תווים, מכיר כנראה את האופן שבו תווים ספציפיים מקבלים בשבילך משמעות מעבר לנקודות וקווים השחורים.

זה יכול להיות התו הזה שקשה לך להגיע אליו, כי האצבעות שלך קטנות, על הדף הוא הופך להיות משהו שמתריס בפניך, ומאוחר יותר כשאתה גדל,משהו  שמסמן את הניצחון האישי שלך, בכל פעם שאתה רואה אותו מונח שם.
הסימונים של דיאזים ובמולים בהתחלת החמשה שרומזים לך מראש על האופי והמורכבות של הקטע, או באמצע, פתאום, מפתיעים אותך ומצפים ממך לשנות תחושה במהירות.
הקשתות המתארכות שמקפצות בין התווים ורומזות לך על הצורך בסבלנות או באורך נשימה (לפחות בכלי הנשיפה…).
הרבה תווים קטנים, דחוסים, שנתלים או נשענים ביחד על קווי חשמל ארוכים, לפעמים כפולים, יכולים לשמח אותך מראש בציפייה למוסיקה מהירה וקופצנית או להרתיע אותך מאתגר טכני של מהירות.
יצירות שאתה מנגן הרבה, או מכיר היטב, התבניות שבהן קופצות לך אל העין כשאתה רואה אותן ומחזירות לך דברים שהרגשת פעם, כמו ריחות מוכרים, עוד לפני שניגנת אפילו תו אחד.

ויש גם מקרים כמו הסרט הזה, כשהמוסיקה עצמה הופכת להיות חלק מההתרחשות והתווים הינם חלק מגיבורי העלילה.
Glocal sound הינו קטע מוסיקלי קצר ומקסים של אמן איטלקי בשם מטאו נגרין שעוסק בהתחממות גלובלית ושזוכה כאן לסרטון יפה ועדין.